מעשר שני 41

פרק 41

א תַּנֵּי מִשְׂתַּכֵּר הוּא אָדָם עַד שֶׁקֶל. מִשְֹתַּכֵּר הוּא אָדָם עַד רְבִיעִית. הֵיךְ עֲבִדָא דִּינָרָא הָכָא בִתְרֵין אֲלָפִין וּבְאַרְבְּאֵל בִּתְרֵין אֲלָפִין וְלֶקָּן וְהוּא בָּעֵי מִיתֵּן חֲמִשִּׁים רִיבּוֹא וּמֵיסוּק. דִיהַב לֵיהּ הָכָא בִּתְרֵין אֲלָפִין וּבְאַרְבֵּלִין בִּתְרֵין וְלַקָּן.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="17"></i>
ב תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי לְשֵׁם שֵׁינִי אֶלָּא לְשֵׁם חוּלִין. רִבִּי שָָׁאוּל בָּעֵי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין בוֹ שֶׁהוּא שֵׁינִי. אֲפִילוּ כֵן. תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא בְּמִין עַל מִינוֹ. דִּלֹא כֵן מַה נָן אָמְרִין פּוֹדִין מִן הַחִיטִּין עַל הַשְּׂעוֹרִין וּמִן הַשְּׂעוֹרִין עַל הַחִטִּין לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ מִן הָאַגִּרוּ עַל הַשַּׁמְתִּית. וּמִן הַשַּׁמְתִּית עַל הָאַגִּרוּ.
ג אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי הָיָה לוֹקֵחַ קִישׁוּאִין בְּכוֹרוֹת לַמַּלְכוּת וְקוֹבֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן עַל כָּל עוֹקֶץ וְעוֹקֶץ. רָאָה אוֹתָן כִּילּוּ הֵן חֲתוּכוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי שְׁלֵימוֹת וְאַתְּ אָמַרְתָּ חֲתִיכוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְיֵאוּת אִילּוּ שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בְּקִישׁוּת אַחַת לְזֶה חֶלֶק אֶחָד וְלָזֶה שְׁנֵי<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="29"></i> חֲלָקִים. שֶׁמָּא הוּא אוֹמֵר לוֹ טוֹל חֶלְקָךְ וַאֲנִי חֶלְקִי. אֶלָּא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. וְהָכָא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי הֲוָה מַפְקִיד עַל אִילֵּין דְּרוֹמַיָּא דַּהֲווֹן מְזַלְזְלִין בָּהּ. נַסְתּוֹן בַּר קַפָּרא וְקִרְטְטָא קוֹמוֹי אָמַר לֵיהּ טָב הוּא כְּלוּם. עַד כְּדוֹן מִילָּה מְקַרְטְטָה וְלָא טָבָא מִילָּה מְקַרְטְטָה וְטָבָה.
פרק קודםפרק הבא